קולנוע

מהסרט האילם עודד הנודד משנת 1933 ועד האוסקר של 2025. כל יחידה היא סרט אחד: על מה הוא, למה הוא חשוב, מה שנוי סביבו במחלוקת, ואיפה אפשר לראות ולקרוא עוד.

100 יחידות כרטיסיות חזרה חוברת קריאה · ⁦216⁩ עמודים

ראשית

⁦1933—1963⁩

פודקאסט · 16:50הקולנוע הישראלי מעודד הנודד ועד אלדורדו

01 עודד הנודד נקודת האפס של הקולנוע העברי. סרט עלילתי אילם באורך מלא שהופק בכסף פרטי ובאמצעים מקומיים בלבד, והוכיח שאפשר לייצר עלילה עברית בארץ בלי מפיק זר ובלי אולפן אירופי. 1933 חיים הלחמי קולנוע לאומי 02 צבר הסרט הארוך הראשון שצולם בארץ בידי במאי בעל שם בינלאומי, וגם המקרה המכונן שבו סרט עברי נפסל בצנזורה, ובו בזמן נפתחה המחלוקת על ייצוג ערבים בקולנוע המקומי. 1933 אלכסנדר פורד קולנוע לאומי 03 בית אבי הסרט העלילתי המקצועי ביותר שנעשה בארץ לפני קום המדינה, ודוגמה חדה לכך שהקולנוע העברי המוקדם נולד כמכשיר הסברה ממומן, ולא כתעשייה עצמאית. 1947 הרברט קליין קולנוע לאומי 04 אדמה הסרט שבו הקולנוע הארץ ישראלי פוגש לראשונה את ניצולי השואה כנושא, וגם המקרה המובהק שבו ארגון מממן חתך מחדש יצירה כדי להתאים אותה לקהל תורמים אמריקאי. 1948 הלמר לרסקי קולנוע לאומי 05 גבעה 24 אינה עונה כאן הקולנוע הישראלי נולד, ומיד גם קבע לעצמו את התפקיד שילווה אותו שנים: לספר את סיפור הלאום החדש לעצמו ולעולם. 1955 תורולד דיקינסון קולנוע לאומי 06 הם היו עשרה הרגע שבו הקולנוע הישראלי החליט שהוא מערבון, והבחירה הזאת — מי גיבור ומי נוף — קבעה את השפה לעשור שלם. 1960 ברוך דינר קולנוע לאומי 07 בירושלים הסרט שבו הקולנוע הישראלי מפסיק לדבר בקול המדינה ומתחיל לדבר בקול של אדם. סרט תעודה קצר שהוזמן בידי שירות הסרטים הממשלתי והפך לנקודת הפתיחה של הקולנוע האישי בישראל. 1963 דוד פרלוב קולנוע אישי 08 אלדורדו כאן נולדו גם הקריירה של מנחם גולן וגם התבנית "פושע מיפו מתאהב למעלה" שסרטי הבורקס ימחזרו עשור שלם. 1963 מנחם גולן קולנוע עממי

הגל והבורקס

⁦1964—1979⁩

פודקאסט · 14:50מהבורקס ועד שבירת מיתוס הצבר

09 חור בלבנה הרגע שבו הקולנוע הישראלי הפסיק לעמוד דום מול עצמו והתחיל להתלוצץ על שפתו ועל מיתוסיו. 1964 אורי זוהר הגל החדש 10 סלאח שבתי הסרט שהוכיח שקולנוע ישראלי יכול לכבוש גם את הקהל בבית וגם את העולם, ובו-בזמן פתח פצע חברתי שלא נסגר עד היום. 1964 אפרים קישון בורקס 11 פורטונה המלודרמה העדתית שקדמה לקומדיה העדתית וקבעה את הדקדוק שלה. סרט שהעמיד לראשונה משפחה מזרחית בפריפריה במרכז מסך גדול, ובאותה נשימה קיבע את דמות האב הפטריארכלי כגורל. 1966 מנחם גולן בורקס 12 מוישה ונטילטור הסרט שמפרק את המיתוס של אורי זהר כאמן טהור. בין שתי יצירות המפתח של הרגישות החדשה הוא ביים קומדיית צבא עממית שהביאה כחצי מיליון צופים, וזה מסביר איך שרדה התעשייה. 1966 אורי זהר קולנוע עממי 13 שני קוני למל ההוכחה שהקהל הישראלי מוכן לשלם על בידור מקומי שנשען על תרבות היידיש הגלותית, בדיוק בשנים שבהן האתוס הרשמי ביקש לשכוח אותה. 1966 ישראל בקר קולנוע עממי 14 שלושה ימים וילד כאן הקולנוע הישראלי ויתר על הקולקטיב וגילה שאפשר לעשות סרט שלם על נפש אחת, מסובכת ולא סימפטית. 1967 אורי זוהר הגל החדש 15 כל ממזר מלך אורי זוהר מביים סרט מלחמה ממלכתי, ההפך הגמור מהקולנוע האישי שלו, ובדיוק לכן הוא מראה מה השוק הישראלי ביקש ב-1968. 1968 אורי זוהר קולנוע לאומי 16 תעלת בלאומילך הסאטירה הישראלית הצרופה ביותר של העשור. סרט כמעט ללא דיאלוג שבו מטורף עם מקדח מצליח להפוך חפירה אקראית לפרויקט עירוני רשמי, ואיש לא עוצר אותו. 1969 אפרים קישון קולנוע פוליטי 17 כץ וקרסו נוסחת הבורקס בצורתה הנקייה ביותר — שני אבות יריבים משני מוצאים, ילדים שמתאהבים וחתונה שסוגרת את הפער. הסרט מנסח את שאלת העדות בישראל כבעיה משפחתית שאפשר לפתור בצחוק. 1971 מנחם גולן בורקס 18 השוטר אזולאי הסרט היחיד ברשימה שגרם לאקדמיה בהוליווד לשים לב, ובכל זאת מה שנשאר ממנו הוא צילום אחד של פנים בטקס פרידה. 1971 אפרים קישון קולנוע עממי 19 אני אוהב אותך רוזה הרגע שבו הקולנוע הישראלי גילה שאפשר לספר סיפור מזרחי כדרמה רצינית ולא כבדיחה, וקיבל על כך מועמדות לאוסקר. 1972 משה מזרחי קולנוע אישי 20 מציצים הסרט שהפך חבורת חוף אחת לשפה תרבותית שלמה, ובו-בזמן תיעד בלי רחמים את ריקנותה. 1972 אורי זוהר הגל החדש 21 סלומוניקו מלודרמה עממית שכתב וגילם שחקן מזרחי בעצמו, על אב שמסרב לוותר על זהותו הסלוניקאית. היא שווקה כמו בורקס אבל מדברת ברצינות גמורה על עקירה ועל מחיר ההשתלבות. 1972 אלפרד שטיינהרדט קולנוע עממי 22 קזבלן הסרט שהפך את השאלה העדתית לשלאגר המוני, וממחיש כמה הקולנוע הישראלי רצה לפתור בשיר את מה שהרחוב לא הצליח לפתור. 1973 מנחם גולן בורקס 23 אור מן ההפקר התשובה הרצינית הראשונה לבורקס: דרמה ניאו-ריאליסטית על נער בדרום תל אביב, עם שחקנים לא מקצועיים וגיבור מזרחי בעל עומק פסיכולוגי במקום טיפוס קומי. 1973 ניסים דיין הגל החדש 24 הבית ברחוב שלוש המועמדות השנייה ברציפות לאוסקר של מזרחי, וההוכחה שסיפור העלייה ממצרים יכול להיות דרמה פסיכולוגית ולא כרוניקה לאומית. 1973 משה מזרחי קולנוע אישי 25 עיניים גדולות הפסגה של הרגישות החדשה ושל אורי זהר עצמו — דיוקן חסר רחמים של גבר ישראלי חילוני שהתאווה שלו הורסת לו את החיים, מצולם בשחור לבן בתל אביב מתפוררת. 1974 אורי זהר קולנוע אישי 26 צ'רלי וחצי המקרה הנדיר שבו אותו סרט בדיוק הוא גם המשפטים שכולם מצטטים באהבה וגם הדוגמה שמביאים כשרוצים להוכיח מה הקולנוע הזה עשה למזרחים. 1974 בועז דוידזון בורקס 27 חגיגה בסנוקר הלהיט העממי המובהק של העשור — כשש מאות אלף צופים במדינה של שלושה וחצי מיליון תושבים, ומאגר ציטוטים שנכנס לשפה. הבורקס בשיא כוחו המסחרי ובשיא הזלזול הביקורתי בו. 1975 בועז דוידזון בורקס 28 גבעת חלפון אינה עונה הקומדיה שהמירה את מיתוס הגבורה הצה"לי בבלגן, והפכה לשפה שהישראלים מדברים בה עד היום. 1976 אסי דיין בורקס 29 הצילו את המציל הסרט האחרון של אורי זוהר, שבו רואים בזמן אמת איך במאי מפרק את עולמו שלו רגע לפני שהוא עוזב אותו. 1977 אורי זוהר הגל החדש 30 מבצע יונתן הרגע שבו הקולנוע הישראלי גילה שאפשר למכור מיליון כרטיסים על ידי הפיכת אירוע בן שנה למיתוס לאומי. 1977 מנחם גולן קולנוע עממי 31 מסע אלונקות הסרט שהפך את מיתוס הצנחן על פיו ארבע שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים, וגם הסרט שגילה למסך הישראלי דור שלם של שחקנים צעירים שיהפכו לכוכבים. 1977 יהודה ג'אד נאמן קולנוע מלחמה 32 הלהקה סרט הביכורים שהמציא את הנוסטלגיה הישראלית כז'אנר, ובו בזמן הראה את המחיר האנושי של מפעל השירה בציבור הלאומי. 1978 אבי נשר קולנוע עממי 33 חירבת חזעה העיבוד שהביא לראשונה אל המסך הישראלי גירוש כפר פלסטיני ב-1948, ועורר את הסערה הציבורית הגדולה ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית. ראשית הקולנוע הפוליטי מתחילה כאן. 1978 רם לוי קולנוע פוליטי 34 אסקימו לימון הרגע שבו הקולנוע הישראלי הפופולרי הגיע לשיא הצלחתו המסחרית — ובדיוק ממנו נדחף הדור הבא לכיוון ההפוך. 1978 בועז דוידזון בורקס 35 דיזנגוף 99 המקרה הישראלי המובהק של סרט שהמבקרים קברו והקהל החזיר לחיים, ושהמחלוקת עליו עדיין מלמדת מה מותר להראות על המסך. 1979 אבי נשר קולנוע עממי 36 רגעים הסרט העלילתי הראשון בישראל שביימה אישה, וגם אחד הראשונים שמעמיד במרכזו קרבה בין שתי נשים כנושא ולא כתפאורה. פתיחת דלת כפולה, מגדרית ותמטית. 1979 מיכל בת-אדם קולנוע אישי

הקולנוע הפוליטי

⁦1980—1989⁩

פודקאסט · 18:54כששנות השמונים ניפצו את המיתוס הישראלי

37 טרנזיט דיוקן של פליט יהודי מגרמניה שמעולם לא הגיע באמת לישראל וחולם לחזור לברלין. סרט שהופך את הקליטה הציונית מסיפור הצלחה לסיפור גלות פנימית. 1980 דניאל וקסמן הגל החדש 38 חמסין הסרט שהזיז את הקולנוע הישראלי מקומדיה שכונתית לאלגוריה פוליטית על אדמה, שכנות ואלימות — והוכיח שזה אפשרי. 1982 דניאל וקסמן קולנוע פוליטי 39 צלילה חוזרת סרט על יחידה מובחרת שמסתכל עליה מהצד של השכול ולא של המבצע, ומעמיד את הצוואה הצבאית כמנגנון שממשיך לשלוט בחיי החיים אחרי שהלוחם מת. 1982 שמעון דותן קולנוע מלחמה 40 נגוע הפעם הראשונה שגבר הומו ישראלי היה נושא של סרט ולא בדיחה בתוכו, ובמחיר של פחות מ-18,000 צופים. 1983 עמוס גוטמן קולנוע אישי 41 מאחורי הסורגים המשל הפוליטי הנוקב ביותר של הקולנוע הישראלי הצליח להיות גם להיט קופתי ומועמד לאוסקר — שילוב שלא חזר. 1984 אורי ברבש קולנוע פוליטי 42 גשר צר מאד הסרט הישראלי הראשון שמיקם סיפור אהבה ישראלי-פלסטיני בתוך הכיבוש עצמו ולא במרחב אלגורי, שנתיים לפני האינתיפאדה הראשונה, ושילם על כך מחיר ציבורי משני הכיוונים. 1985 נסים דיין קולנוע פוליטי 43 אוונטי פופולו הסרט שהפך את האויב לגיבור אנושי, מצחיק ומדבר, וסימן את נקודת השיא של הקולנוע הפוליטי הישראלי. 1986 רפי בוקאי קולנוע פוליטי 44 בר 51 הסרט שהוכיח שגוטמן יכול לזכות בפרס הסרט הישראלי בלי לוותר על עולם מלאכותי, קאמפי וקווירי שאף אחד סביבו לא צילם. 1986 עמוס גוטמן קולנוע אישי 45 המאהב הפעם הראשונה שרומן מרכזי של א"ב יהושע הפך לקולנוע, ובידי במאית שהמתח בין הקול האישי שלה לבין ההפקה המסחרית ניכר בכל פריים. 1986 מיכל בת-אדם קולנוע פוליטי 46 חיוך הגדי הסרט הישראלי הראשון שהעז לומר שהכיבוש הורס גם את הכובש — ושילם על כך בכישלון קופתי מוחלט. 1986 שמעון דותן קולנוע פוליטי 47 בלוז לחופש הגדול הסרט שהכניס לראשונה את סירוב הגיוס לתוך הקולנוע הישראלי המיינסטרימי, ועדיין מתפקד כמוקד ויכוח לאומי ארבעים שנה אחרי. 1987 רנן שור קולנוע פוליטי 48 הקיץ של אביה הסרט שהעביר את השואה בקולנוע הישראלי מהגבורה אל הבית, וסיפר את הטראומה מנקודת מבטה של ילדה שנאלצת להיות ההורה של אמה הניצולה. 1988 אלי כהן קולנוע אישי 49 ברלין ירושלים הניסיון הרדיקלי ביותר בקולנוע הישראלי של שנות השמונים לפרק את הסיפור הציוני לשתי אוטופיות מתחרות, ולהראות איך שתיהן מתנפצות באותה עיר. 1989 עמוס גיתאי הגל החדש 50 אחד משלנו הסרט שהפך את טוהר הנשק משאלה מוסרית מופשטת לחקירה משטרתית קונקרטית, ושאל אם אפשר לחשוף עוול בתוך יחידה שכל קיומה בנוי על נאמנות פנימית. 1989 אורי ברבש קולנוע פוליטי

שנות התשעים

⁦1990—1999⁩

פודקאסט · 17:19כשהקולנוע הישראלי הפנה גב לסיפור הלאומי

51 שורו הסרט שהעביר את הקולנוע הישראלי מהסיפור הלאומי אל הבדידות העירונית הפרטית, והוכיח שאפשר לעשות את זה עם קהל גדול. 1990 שבי גביזון קולנוע אישי 52 גמר גביע הסרט שהפך את מלחמת לבנון לחדר סגור בין שובה לשבוי, ומצא בכדורגל את השפה המשותפת היחידה שנותרה לשני צדדים שאין להם מילים אחרות. 1991 ערן ריקליס קולנוע מלחמה 53 עונת הדובדבנים סרט המילואים שהחליף את הפאתוס בציניות פרסומאית, וטען שהמלחמה בלבנון הפכה עד 1991 למוצר תקשורתי שגם מי שנשלח אליה משווק אותו. 1991 חיים בוזגלו קולנוע מלחמה 54 החיים על פי אגפא המקרה החריף ביותר שבו סרט ישראלי הפך פאב אחד למראה של מדינה שלמה, וניבא את האלימות שתפרוץ בה. 1992 אסי דיין קולנוע אישי 55 סיפורי תל אביב ההצלחה הקופתית הגדולה של קולנוע הנשים הישראלי, שהוכיחה שסרט שנכתב וביים בידי נשים על נשים בעיר יכול למלא אולמות בלי לוותר על נקודת מבט ביקורתית. 1992 איילת מנחמי ונירית ירון קולנוע אישי 56 זהר הביוגרפיה הקולנועית של זוהר ארגוב הפכה את המאבק של המוזיקה המזרחית על לגיטימציה לסיפור לאומי, והיא אחת ההצלחות הקופתיות הגדולות של הקולנוע הישראלי באותו עשור. 1993 ערן ריקליס רב-תרבותי 57 שירת הסירנה הסרט שגילה שאפשר לספר את ישראל דרך חיי הרגש הפרטיים, בלי לוותר על ההיסטוריה שרועמת ברקע. 1994 איתן פוקס קולנוע אישי 58 חולה אהבה בשיכון ג' הסרט שלקח דמות פריפריאלית שאפשר היה לצחוק ממנה והפך אותה לטרגדיה, תוך שהוא מסרב להכריע אם מדובר באהבה גדולה או בהטרדה מסוכנת. 1995 סבי גביזון קולנוע אישי 59 קלרה הקדושה הסרט שהוכיח שאפשר לעשות קולנוע ישראלי בעיירת פיתוח בלי ריאליזם חברתי, ופתח את הדלת לדור יוצרים שהעדיף דמיון ופנטזיה על תעודת זהות. 1996 ארי פולמן ואורי סיון הגל החדש 60 יום יום כמעט הסרט הישראלי היחיד שהופך את הזהות היהודית-ערבית המעורבת לקומדיה יומיומית ולא לטרגדיה או לכתב אישום. 1998 עמוס גיתאי רב-תרבותי 61 קדוש הסרט שהחזיר את ישראל לתחרות בקאן ובו בזמן פתח את הוויכוח שעדיין נמשך: מי רשאי לצלם קהילה שהוא לא חלק ממנה. 1999 עמוס גיתאי רב-תרבותי 62 צומת וולקן הניסיון הבודד והכושל-מסחרית לעשות בישראל מחזמר רוק פריפריאלי על הרגע שלפני 1973, וכישלונו מלמד יותר מהצלחות רבות. 1999 ערן ריקליס קולנוע אישי 63 החברים של יאנה הסרט שסימן את כניסת העלייה מברית המועצות אל מרכז הקולנוע הישראלי, ועשה זאת מבפנים, מפי במאי עולה, בשנה שבה הקולנוע הישראלי החל להתאושש. 1999 אריק קפלון רב-תרבותי

העשור הבינלאומי

⁦2000—2024⁩

פודקאסט · 22:38כשהקולנוע הישראלי הפסיק לנסות להיות מובן

פודקאסט · 16:45איך הקולנוע הישראלי הפך לזירת קרב

64 כיפור עמוס גיתאי הפך את חוויית מלחמת יום הכיפורים שלו עצמו לקולנוע של בוץ, עייפות והמתנה, ובכך פתח את העשור בטענה שסרט מלחמה ישראלי יכול לוותר לגמרי על גבורה, על עלילה ועל אויב נראה. 2000 עמוס גיתאי קולנוע מלחמה 65 חתונה מאוחרת הסרט שפתח לקולנוע הישראלי את הדלת אל הפסטיבלים הגדולים, ובד בבד נתן קול קולנועי רציני לקהילה שעד אז שימשה בעיקר בדיחה. 2001 דובר קוסאשווילי רב-תרבותי 66 כנפיים שבורות סרט הביכורים של ניר ברגמן הוא הרגע שבו הקולנוע הישראלי החליף את האלגוריה הלאומית בדרמה משפחתית קטנה בחיפה, וגילה ששם בדיוק מחכים לו גם הקהל המקומי וגם הפסטיבלים בחוץ. 2002 ניר ברגמן הגל החדש 67 יוסי וג'אגר סרט טלוויזיה קצר ובתקציב זעום, שצולם בלי סיוע מצה"ל, הכניס לראשונה רומן בין שני קצינים במוצב אל לב הנרטיב הצבאי הישראלי, ובתוך שנים ספורות הוקרן בבסיסי צה"ל עצמם. 2002 איתן פוקס קולנוע אישי 68 מחסומים יואב שמיר עמד שנתיים במחסומים עם מצלמה דיגיטלית, בלי קריינות ובלי הסבר, והניח על המסך את שגרת המפגש בין חיילים צעירים לאזרחים פלסטינים כפי שהיא, וזה הספיק כדי לזעזע. 2003 יואב שמיר קולנוע פוליטי 69 מסעות ג'יימס בארץ הקודש משל חד על ישראל של העובדים הזרים, שבו עולה רגל אפריקאי תמים נעשה בהדרגה לקבלן כוח אדם מנצל, והמצלמה בוחנת את החברה הישראלית דרך העיניים שטרם למדו את הכללים שלה. 2003 רענן אלכסנדרוביץ' רב-תרבותי 70 מדורת השבט הסרט הישראלי הראשון שהסתכל על החברה הדתית-לאומית מבפנים, בעברית שלה ובקודים שלה, בלי לצחוק עליה ובלי לסלוח לה. 2004 יוסף סידר קולנוע פוליטי 71 אור הרגע שבו קולנוע ישראלי קטן, שקט וחסר תקציב פרץ לחזית העולמית — ובאותה נשימה הפך את הזנות והמצוקה המזרחית לנושא לגיטימי במרכז המסך. 2004 קרן ידעיה קולנוע אישי 72 הכלה הסורית הסרט שהוכיח שאפשר לעשות קולנוע פוליטי ישראלי דרך עלילת חתונה משפחתית, ולהגיע איתו לקהל בעולם כולו. 2004 ערן ריקליס קולנוע פוליטי 73 ולקחת לך אישה הסרט שבו רונית ושלומי אלקבץ פתחו את טרילוגיית ויויאן אמסלם, והפכו את המטבח של משפחה מרוקאית בחיפה לזירה שבה נבחנים מסורת, דת, מעמד ומחיר הציות של אישה. 2004 רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ קולנוע אישי 74 סוף העולם שמאלה הסרט הישראלי הנדיר שהצליח למלא אולמות בכל הארץ ובו בזמן להעמיד את המיתוס של קליטת העלייה למשפט, דרך שתי נערות שהמדינה שכחה. 2004 אבי נשר רב-תרבותי 75 אושפיזין הסרט הראשון שנעשה מתוך העולם החרדי ולא עליו, בכתיבה ובמשחק של חוזר בתשובה ובאישור רבנים, והוא הביא לאולמות קהל דתי שלא נכנס לקולנוע. 2004 גידי דר רב-תרבותי 76 אדמה משוגעת הסרט שפירק את מיתוס הקיבוץ מבפנים, כשהוא מראה איך קהילה שמתהדרת בשוויון מתמודדת עם אם חולה בנפשה בדיוק כפי שקהילה סגורה מתמודדת עם מי שאינה נוחה לה. 2006 דרור שאול הגל החדש 77 הבועה המקום שבו הקולנוע הישראלי חיבר בפעם הראשונה סיפור אהבה קווירי לסכסוך — ושילם על כך במחלוקת שעדיין לא נסגרה. 2006 איתן פוקס קולנוע פוליטי 78 בופור הסרט שפתח את עשור חשבון הנפש על לבנון, והחליף את סיפור הגבורה הישראלי בסיפור של פינוי, פחד והמתנה. 2007 יוסף סידר קולנוע מלחמה 79 מדוזות הסרט הישראלי שזכה בפרס הגדול ביותר שאפשר לזכות בו בקאן דווקא על כך שלא דיבר על הסכסוך — והפער בין ההערצה בחו"ל לאדישות בבית הוא סיפור בפני עצמו. 2007 שירה גפן ואתגר קרת קולנוע אישי 80 ביקור התזמורת הסרט שהוכיח שאפשר לדבר על הסכסוך בלי לירות אפילו יריה אחת, ושהפך את הענווה והשקט לשפה קולנועית ישראלית מוכרת בעולם. 2007 ערן קולירין רב-תרבותי 81 עץ לימון המקרה הנקי ביותר שבו הסכסוך הישראלי-פלסטיני מסופר דרך ביורוקרטיה, שכנוּת ומבט של שתי נשים. 2008 ערן ריקליס רב-תרבותי 82 ואלס עם באשיר הסרט הישראלי שהמציא שפה קולנועית חדשה לזיכרון טראומטי, והפך את הבלגן שבתוך הראש למשהו שאפשר לצפות בו. 2008 ארי פולמן קולנוע מלחמה 83 עג'מי הסרט הישראלי-פלסטיני הראשון שנוצר בשותפות בימוי אמיתית בין ערבי ליהודי, והפך את יפו למרכז הבמה ולא לרקע. 2009 סקנדר קופטי וירון שני רב-תרבותי 84 עיניים פקוחות דרמה שקטה על קצב חרדי נשוי בירושלים שמתאהב בבחור ישיבה, והיא בוחנת לא את החטא אלא את מנגנון האכיפה החברתי שמפעילה קהילה על מי שסוטה מן השורה. 2009 חיים תבקמן קולנוע אישי 85 לבנון הסרט שהוכיח שאפשר לעשות סרט מלחמה ישראלי בלי שדה קרב — הכול מצטמצם לארבעה מטרים רבועים של פלדה. 2009 שמואל מעוז קולנוע מלחמה 86 הערת שוליים הסרט שהוכיח שדרמה על שני חוקרי תלמוד יכולה להיות מותחת, מצחיקה ואכזרית — ושהישראליות מסתתרת בפרטים הקטנים ביותר. 2011 יוסף סידר קולנוע אישי 87 השוטר לפיד חילק את סרטו לשני חצאים שאינם נפגשים, לוחמי יחידה מיוחדת מצד אחד וצעירים רדיקלים מן השמאל מצד שני, כדי לטעון שהמאבק המעמדי הישראלי הוא הסיפור שלא מסופר. 2011 נדב לפיד קולנוע פוליטי 88 למלא את החלל הסרט העלילתי הראשון שנכתב ובוים מתוך העולם החרדי בידי אישה חרדית, ולא במבט אתנוגרפי מבחוץ, והוא מסרב לספר את סיפור היציאה בשאלה שהקהל החילוני ציפה לו. 2012 רמה בורשטיין רב-תרבותי 89 שומרי הסף שישה ראשי שב"כ לשעבר מדברים במצלמה על מה שעשו ועל מה שהם חושבים עליו היום, וההצהרות שלהם הפכו את הסרט למסמך פוליטי בפני עצמו, לא רק לתיעוד. 2012 דרור מורה קולנוע פוליטי 90 בית לחם הסרט הישראלי שבו העברית והערבית מתחלפות בתוך אותו משפט, כי כל הקשר בין המפעיל לסוכן בנוי על דיבור בשתי שפות ועל מה שלא נאמר באף אחת מהן. 2013 יובל אדלר קולנוע פוליטי 91 גט — המשפט של ויויאן אמסלם הסרט היחיד ברשימה שכולו חדר משפט אחד, והוא הפך לכלי במאבק הציבורי של מסורבות הגט. 2014 רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ קולנוע אישי 92 אפס ביחסי אנוש הסרט שהעביר את הצבא הישראלי מהחזית למשרד, וסיפר את השירות מנקודת מבט של פקידות משעממות ומריבות, ובכך שינה את מי שמותר לו להיות במרכז סרט צבאי ישראלי. 2014 טליה לביא קולנוע אישי 93 מיסטר גאגא פורטרט של יוצר בעודו יוצר, שצולם לאורך שמונה שנים והפך שפת תנועה ישראלית לנכס תרבותי מיוצא, תוך שהוא מתעמת עם השאלה מה מותר לסרט לעשות לגיבור החי שלו. 2015 תומר הימן קולנוע אישי 94 תיקון קולנוע אמנותי קיצוני בשחור לבן שמתרחש במאה שערים ומסרב הן לחמלה והן לגינוי, ומעמיד את הגוף החרדי כשאלה מטפיזית במקום כסוגיה סוציולוגית. 2015 אבישי סיון קולנוע אישי 95 פוקסטרוט הסרט שבו התנגשו בפומבי האמנות הישראלית והשלטון הישראלי, והוויכוח על סצנה בדיונית אחת הפך לוויכוח על מה מותר לקולנוע ממומן ציבורית להראות. 2017 שמואל מעוז קולנוע מלחמה 96 סאלח, פה זה ארץ ישראל סרט תיעודי שהפך מסמכים ארכיוניים על מדיניות פיזור האוכלוסין לוויכוח ציבורי המוני על מה שנעשה לעולי צפון אפריקה בעשור הראשון של המדינה. 2017 דוד דרעי קולנוע פוליטי 97 תל אביב על האש קומדיה על הכיבוש שמסרבת לטרגדיה, ומעמידה במרכזה תסריטאי פלסטיני ומפקד מחסום ישראלי שכותבים יחד אופרת סבון, מבנה שהוא עצמו טענה על יחסי הכוח בסיפור. 2018 סאמח זועבי רב-תרבותי 98 מילים נרדפות הסרט הישראלי הראשון שזכה בדוב הזהב בברלין, והוא עושה זאת עם גיבור שמנסה למחוק את ישראליותו, כך שהניצחון הלאומי והדחייה העצמית ארוזים באותה יצירה. 2019 נדב לפיד קולנוע אישי 99 שבע ברכות דרמה משפחתית מרוקאית שהפכה לזוכה הגדולה של פרסי אופיר, והחזירה למרכז המסך הישראלי את סיפור הילדים שהועברו בין משפחות בשנות החמישים, לא כמסמך אלא כדרמה. 2023 איילת מנחמי רב-תרבותי 100 אין ארץ אחרת הסרט שזכה באוסקר לתיעודי ולא נמצא לו מפיץ ישראלי, ובכך הפך למקרה המבחן החד ביותר של העשור בשאלה מהו סרט ישראלי ומי מוגדר כיוצר שלו. 2024 בסל עדרא, יובל אברהם, חמדאן בלאל, רחל זור קולנוע פוליטי