קזבלן

יפו, סוף שנות השישים. יוסף סימן-טוב, המכונה קזבלן, עולה ממרוקו ולוחם מצטיין ממלחמת ששת הימים, מולך על השכונה: ילדים מעריצים אותו, ועד הבית מפחד ממנו. כשנעלם הכסף שנאסף לשיפוץ הבית, האצבע מופנית אליו כמעט אוטומטית, והוא נשלח למעצר. במקביל הוא מאוהב ברחל, בתם של השכנים האשכנזים, שמשפחתה רואה בו בדיוק את מה שהיא לא רוצה.

גולן לקח את המחזמר של יגאל מוסינזון, גייס את יהורם גאון והפך את סמטאות יפו לאולפן ענק של שירים וריקודים. זהו אולי הסרט הישראלי הפופולרי ביותר של העשור: מיליון ומאתיים אלף צופים ומועמדות לגלובוס הזהב. שנתיים אחרי מחאת הפנתרים השחורים, קזבלן שם את השד העדתי על המסך הגדול ומיד גם ממתיק אותו — "כולם יהודים" מסתיים בחתונה ובפיוס שאף אחד ברחוב לא באמת חווה. מכאן הוויכוח שלא נגמר: האם זה סרט שנתן קול לשוליים, או שהלביש עליהם תלבושת חגיגית כדי שיהיה נוח להסתכל.