חמסין

בגליל של תחילת שנות השמונים, גדי — בעל משק בקר ותיק — שומע שהמדינה עומדת להפקיע אדמות ערביות, ומציע לחברו הערבי הוותיק למכור לו את הקרקע לפני שתילקח ממנו. הצעירים בכפר מסרבים. במקביל נרקם רומן בין אחותו של גדי ובין חאלד, הפועל הערבי שעובד אצל המשפחה. הכול מתרחש בחום כבד, בזיעה ובשתיקות ארוכות — עד לפרץ אלימות שאי אפשר לעצור.

וקסמן צילם ביבנאל בלי לגלות לתושבים את מלוא העלילה, והם כעסו. הצנזורה אסרה תחילה על צפייה מתחת לגיל 18, ורק אחרי מחאה הורד הסף ל-16 — ואילו מנכ"ל משרד החינוך המליץ להקרין אותו בתיכונים. חמסין היה מהראשונים שהעמידו את הסכסוך במרכז, נתנו קול ודיאלוג בערבית לצד הפלסטיני והעסיקו שחקנים ערבים בתפקידים ראשיים. הוא פתח את העשור הפוליטי של הקולנוע המקומי.