אלדורדו

שרמן יוצא מבית המשפט ביפו מזוכה מחמת הספק. הוא חוזר למועדון "אלדורדו", לחבורה שלו מהעולם התחתון ולמרגו, אישה שחיה איתו שנים ועובדת ברחוב. אבל במשפט הוא ראה את נעמי, בתו המשכילה של הסניגור שלו, ומשהו נסדק. הוא מנסה לצאת: לחפש עבודה, לדבר אחרת, ללכת אחרת. הסביבה לא קונה. השותפים הישנים לוחצים מלמטה, המשפחה הבורגנית מודדת אותו מלמעלה, והמועדון ממשיך לזמזם מאחורי הגב שלו.

זה הסרט הראשון שביים מנחם גולן, לפי מחזהו של יגאל מוסינזון. תקציב 265 אלף לירות, 618 אלף צופים בישראל, ושני פרסי כינור דוד ב-1963 — סרט וגם בימוי. "אלדורדו" הוא הרגע שבו התגלה שאפשר להרוויח כסף מדרמה מקומית ולא רק מסרטי התיישבות. מה שנשאר בעייתי הוא החלוקה עצמה: העולם התחתון כאן יפואי ומזרחי כמעט כולו, והמוצא מהעוני עובר דרך אישה משכילה מהצד השני של העיר. הנוסחה הזאת תחזור בעשרות סרטים אחריו.