עג'מי

שכונת עג'מי ביפו, חמישה קווי עלילה שמשתלבים זה בזה ומתפרקים לפי סדר שאינו כרונולוגי. נער שמנסה לגייס כסף כדי לחלץ את משפחתו מנקמת דם, פועל פלסטיני בלי אישור עבודה שאמו חולה, שוטר יהודי שאחיו נעלם, סיפור אהבה בין נוצרייה למוסלמי. הבמאים ליהקו תושבי שכונה שאינם שחקנים, לא נתנו להם תסריט כתוב, וחזרו איתם על סצנות במשך חודשים עד שהדיאלוג נשמע כמו חיים ולא כמו טקסט.

עג'מי היה הסרט הראשון בעיקר בערבית שישראל שלחה לאוסקר, וגם נבחר כמועמד סופי — עובדה שהציתה ויכוח פומבי: מי בדיוק מיוצג כאן, ומדוע דווקא קופטי סירב לקבל על עצמו את התואר "נציג ישראל". חמישה פרסי אופיר, הצלחה בקאן, ומעל הכול הוכחה שהמרחב הערבי-יהודי המשותף הוא סיפור אחד, לא שני סיפורים נפרדים.