העשור הבינלאומי · יחידה 40 מתוך 50
בופור
2007 · יוסף סידר
החודשים האחרונים של מוצב בופור בדרום לבנון, ערב הנסיגה של שנת 2000. מפקד המוצב ליראז, בן עשרים ושתיים, מנהל קומץ חיילים בתוך מבצר צלבני חפור באדמה, תחת מטחי מרגמות שמגיעים משום מקום. אין אויב שרואים, אין קרב שמנצחים בו, ואין מטרה מלבד להחזיק את המקום עוד יום — עד שיגיע הצו לפוצץ אותו.
סידר, שעיבד עם רון לשם את ספרו "אם יש גן עדן", מצלם מלחמה שכולה המתנה: מסדרונות בטון, מסכי מוניטור, קולות בקשר. זה היה הסרט שהחזיר את מלחמת לבנון למרכז השיח הישראלי דווקא אחרי מלחמת לבנון השנייה, וניסח מחדש את הגבורה כשאלה — מה בדיוק שמרנו כאן, ובשביל מי. סידר זכה בדוב הכסף לבימוי בברלין, והסרט הפך למועמד הישראלי הראשון לאוסקר לסרט הזר מזה עשרים וארבע שנים.
עובדות מפתח
- שנה
- 2007
- בימוי
- יוסף סידר
- שחקנים
- אושרי כהן, איתי טיראן, אוהד קנולר, אלון אבוטבול
- תקופה
- העשור הבינלאומי
- זרם
- קולנוע מלחמה
להעמיק
הסילבוס של היחידה. כל קישור נבדק — מה שלא עבד, לא נכנס.
❯לקריאה
- מחילות — ביקורתו של יאיר רוהביקורת מזמן יציאת הסרט, על מיזוג הרוח הישראלית עם קודים ז'אנריים אוניברסליים.
- אוסקר 2008: בופור הפסיד לאוסטריםסיקור טקס האוסקר ותגובת סידר למועמדות הישראלית הראשונה מזה עשרים וארבע שנים.
- המקרה המופלא של יוסף סידרמסה של יאיר רוה הבוחנת את דרכו של סידר מההסדר ועד הערת שוליים.
◈מקורות וארכיון
- ערך מלא בספר הקולנוע הישראלינתוני הפקה, תקציב, צוות ורשימת פרסים, עם קישורים לביקורות מהעיתונות.