חיוך הגדי

עיבוד לרומן הראשון של דויד גרוסמן. אורי, איש צבא אידיאליסט, מסוכסך עם חברו קצמן — המושל הצבאי בגדה, שהאמין פעם ב"כיבוש נאור". חילמי, זקן ערבי חכם ומספר סיפורים, מאבד את בנו המאומץ שנהרג בידי כוחות הביטחון, ולוקח את אורי כבן ערובה במערה בהרים. דרישתו פשוטה ובלתי אפשרית: שישראל תצא מהשטחים, אחרת יהרוג אותו. שלוש נקודות מבט על אותו כיבוש, וכולן מגיעות לאותו מקום.

דותן צילם בכפר בגדה בשבעים אלף דולר, בעזרת סטודנטים לקולנוע. הליהוק עצמו היה הצהרה: השחקן הערבי מכרם חורי גילם ניצול שואה אשכנזי, והשחקן הטורקי טונצ'ל קורטיז למד ערבית פונטית כדי לגלם את חילמי — וזכה על כך בדוב הכסף בפסטיבל ברלין. בישראל צפו בו כתשעת אלפים איש בלבד. ארבעים שנה אחר כך שוחזר הסרט והוחזר לאקרנים, והתגלה כמסמך שהקדים את שאלותיו של הדור שבא אחריו.