בלוז לחופש הגדול

קיץ 1970, תל אביב, ימי מלחמת ההתשה. חבורת שמיניסטים סיימה את כיתה י"ב וממתינה לצו הגיוס. שלושה חודשים הם מותחים עד הקצה: גגות, חוף הים, מסיבות, להקה שהם מקימים, אהבות שנשברות. אהרל'ה, המוזיקאי של החבורה, מתחיל לשאול שאלות שלא שואלים — ובשלב מסוים אומר בקול רם שהוא לא מתכוון להתגייס. מנהלת בית הספר, ההורים והחברים נדרשים להגיב, והחופש הגדול הופך לזירת הכרעה קטנה על השאלה למה בעצם שווה למות.

סרט הביכורים של רנן שור הביא 280 אלף צופים בתקציב זעום, פתח את פסטיבל ירושלים 1987, זכה בשלושה פרסי מנורת הכסף ובפרס הקהל בשיקגו — ומאז הפך לסרט פולחן. הפרובוקציה שלו פשוטה: זו הייתה הפעם הראשונה שחבורת נערים ישראלים אומרת מהמסך "אני לא הולך לצבא", והסרט נשלף מחדש בכל ויכוח על סרבנות. העיבוד למחזמר ב-2023 עורר ריב חריף: מבקרים טענו שהחלפת הפסקול המקורי סירסה את הסרט והפכה אידיאולוגיה רדיקלית לקלה לעיכול.