השוטר אזולאי

אברהם אזולאי עושה עשרים שנה באותה דרגה ובאותו סיור ביפו. הוא לא מצליח לתפוס אף אחד: הוא מאמין לתירוצים, הוא מרחם, הוא מגיע אחרי שהפורץ כבר יצא. במשטרה מחליטים לא לחדש לו את החוזה. אז עברייני השכונה, אלה שהוא מכיר בשמות הפרטיים, מביימים בשבילו פשע כדי שיהיה לו מה לפענח ויציל את מקומו. הסוף הוא טקס פרידה: מסדר, הצדעה, ופניו של שייקה אופיר, ומעליהם "בלדה לשוטר" של נורית הירש.

473 אלף צופים בישראל, גלובוס הזהב לסרט הזר ומועמדות לאוסקר באותה קטגוריה. קישון כתב את התסריט לשייקה אופיר ספציפית, וזה נשמע בכל שורה. הסרט עדיין עובד כי הוא לא באמת קומדיה — הוא על אדם טוב בתוך מערכת שאין בה מקום לטוב. מה ששנוי במחלוקת: אזולאי הוא דמות מזרחית מובהקת שמגלם אותה שחקן אשכנזי, בתוך גל שלם שבו זה היה כלל ולא חריג, וגם מי שאוהב את הסרט לא יכול לדלג על זה.