סלאח שבתי

סלאח שבתי יורד מהמטוס עם משפחתו הגדולה ומגלה שהבית שהובטח לו הוא צריף במעברה. מכאן הוא עושה את מה שהוא יודע: מתחמק מעבודה, משחק שש-בש, מנסה להשיא את בתו תמורת מזומן, נוטע עצים ליער שמחליף שלט תורמים בכל שעה, ומוכר את קולו בבחירות לשתי מפלגות בו-זמנית. הוא לא גיבור ולא קורבן — הוא אדם שמפצח את הכללים של ממסד שלא באמת רוצה לראות אותו.

קישון כתב את הסאטירה החדה ביותר שהקולנוע הישראלי הפיק עד אז, וטופול, בן עשרים ושמונה, איפר את עצמו לזקן. יותר ממיליון כרטיסים נמכרו בארץ, הסרט זכה בגלובוס הזהב לסרט הזר והיה הישראלי הראשון שהיה מועמד לאוסקר. הוויכוח עליו לא נגמר: יש שקראו אותו כהצלפה בממסד המפא"יניקי, ואחרים כקריקטורה מזרחית שקיבעה סטריאוטיפ לדורות. שתי הקריאות עומדות, וזה בדיוק מה שהופך אותו לסרט שאי אפשר לעקוף.