בר 51

תומס ומריאנה, אח ואחות, מגיעים לתל אביב אחרי מות אמם. אפולוניה, אמנית לילה מבוגרת מהם, אוספת אותם לדירתה ומסדרת להם עבודה ב"בר 51" — מועדון חשפנות אמיתי שגוטמן קרא על שמו את הסרט. שם, בין מספרי קברט, אור אדום ותפאורה שלא מתיימרת להיראות אמיתית, גדלה האובססיה של תומס לאחותו, והיא מנסה להתרחק.

התסריט המקורי נקרא "יתומי הסערה", על שם סרטו של גריפית'. הסרט הוקרן בפסטיבל שיקגו וזכה בשלושה פרסים של המרכז הישראלי לקולנוע — סרט, שחקנית וצילום. אדה ולרי טל, אישה טרנסית, הייתה הראשונה שקיבלה תפקיד מרכזי בקולנוע הישראלי. גוטמן בחר כאן מלודרמה וקאמפ מוצהרים בדיוק כשהקולנוע הישראלי פנה לריאליזם פוליטי, ומבקרים כינו את זה קיטש דקדנטי. גם היום מתווכחים אם עלילת גילוי העריות היא מטאפורה או תירוץ, ואם שוליים שאין להם עמדה פוליטית הם עדיין עמדה.