הערת שוליים

אליעזר שקולניק הוא פילולוג תלמוד באוניברסיטה העברית שכל חייו ישב על כתבי יד ולא זכה לכלום, מלבד הערת שוליים אחת שהוקדשה לו. בנו אוריאל הוא חוקר פופולרי, מרצה מבוקש, כל מה שהאב מתעב. ואז מגיע טלפון: אליעזר זכה בפרס ישראל. יום למחרת מתברר שהייתה טעות — הפרס נועד לבן. אוריאל, בחדר ישיבות צפוף להחריד, מחליט לוותר עליו ולהשאיר את הפרס אצל אביו, ומכאן מתגלגל אסון שקט של אגו, נאמנות ובושה.

סידר לקח את הקרב הקטן ביותר שאפשר להעלות על הדעת — מריבה על קרדיט אקדמי — וביים אותו כמותחן, עם מוזיקה דוחקת של אמיר לקנר וכרטיסיות מידע שמופיעות על המסך. הסרט זכה בפרס התסריט בקאן, בתשעה פרסי אופיר, והיה מועמד לאוסקר. הוא נקרא לעיתים כאלגוריה על ישראל עצמה: אובססיה לדיוק, לצדק ולהכרה, שמסתיימת בחורבן משפחתי.