מדורת השבט

ירושלים, 1981. רחל גרליק, אלמנה בת ארבעים ושתיים ואם לשתי בנות, רוצה להצטרף לגרעין שיקים התנחלות בשומרון. ועדת הקבלה מעדיפה משפחות שלמות, ולכן היא נשלחת לשידוכים ומגיעה אל יוסי, נהג אוטובוס ביישן. בינתיים תמי, הבת הצעירה, יוצאת לטיול נוער, ומסביב למדורה קורה לה משהו שאיש בשכונה לא מוכן לקרוא בשמו. השמועה מתגלגלת מבית לבית, והוועדה מתחילה לשקול את רחל מחדש.

סרטו השני של יוסף סידר לקח חמישה פרסי אופיר — סרט, בימוי, תסריט, עריכה ושחקנית משנה — נבחר לייצג את ישראל במרוץ לאוסקר, וזכה בפסטיבלים בברלין ובשיקגו. סידר, חובש כיפה סרוגה בעצמו, נגע בכיסוי אלימות מינית בציבור הדתי-לאומי ובמנגנוני המיון של ההתנחלות. אורי קליין בהארץ טען שמה שמונע ממנו להיות סרט חשוב באמת הוא "עודף זהירות". הוויכוח לא נגמר: ביקורת מבפנים או חיבוק חם מדי.