האוניברסיטה

תיאטרון

מהבימה במוסקבה ועד הסאטירות שהורדו מהבמה. תיאטרון, הצגה או יוצר — ובכל סערה, מה בדיוק טענו המבקרים ומה השיבו המגינים.

20 יחידות כרטיסיות חזרה

ראשית העברית

⁦1917—1944⁩
01 תיאטרון הבימה הבימה היא המקרה היחיד שבו תיאטרון עברי מקצועי נולד ברוסיה, נדד בין יבשות והפך למוסד הלאומי של מדינה שטרם קמה, ולכן היא נקודת האפס של התיאטרון הישראלי. 1917 נחום צמח, מנחם גנסין וחנה רובינא תיאטרון לאומי 02 הדיבוק ההצגה שהעניקה לתיאטרון עברי צעיר תהילה בינלאומית והוכיחה שחומר יהודי מסורתי יכול לשמש בסיס לאוונגרד בימתי מודרני ולא רק לפולקלור מתגעגע. 1922 ש. אנ-סקי מחזאי, יבגני וכטנגוב במאי, ביאליק מתרגם אוונגרד 03 שלמה המלך ושלמי הסנדלר קומדיה שנכתבה בגרמנית בידי יקה בתל אביב, תורגמה בידי גדול המשוררים העבריים, וכעבור עשרים שנה הפכה למחזמר הישראלי הראשון שהצליח באמת. 1943 סמי גרונמן מחזאי, נתן אלתרמן מתרגם, משה הלוי במאי סאטירה 04 התיאטרון הקאמרי הקאמרי הוא התיאטרון הראשון שנבנה בידי דור שגדל בארץ ודיבר עברית כשפת אם, ולכן הוא זה שיכול היה להעמיד על הבמה דמות ישראלית מדברת במקום גיבורים מתורגמים. 1944 יוסף מילוא וקבוצת שחקנים צעירים דרמה חברתית

תיאטרון המדינה

⁦1948—1961⁩
05 הוא הלך בשדות ההצגה שעלתה שבועיים אחרי הכרזת העצמאות, בזמן שהקהל עצמו היה במלחמה, ויצרה את דמות הצבר הבימתית — מודל שהתיאטרון הישראלי בילה את שלושים השנים הבאות בפירוקו. 1948 משה שמיר מחזאי, יוסף מילוא במאי דרמה חברתית 06 נסים אלוני אלוני הוא המחזאי שהוציא את התיאטרון הישראלי מן הריאליזם החברתי אל תיאטרון של מלכים, נוכלים ומסכות, והוכיח שאפשר לכתוב עברית בימתית מסוגננת בלי לדבר על הקיבוץ. 1953 1926–1998 אוונגרד 07 תיאטרון חיפה התיאטרון העירוני הראשון בישראל, שהפך בשנות השמונים לזירה שבה נבחנו גבולות חופש הביטוי, ולכן הוא המקרה שממנו לומדים איך מדינה מתמודדת עם במה שמותחת אותה. 1961 הוקם ביוזמת ראש העיר אבא חושי תיאטרון פוליטי

הגל הפוליטי

⁦1970—1984⁩
08 מלכת אמבטיה הסאטירה שהורדה מן הבמה אחרי תשע עשרה הצגות בלבד היא האירוע שבו התברר שהתיאטרון הישראלי יכול לפגוע באמת, ושהציבור והמדינה עדיין לא החליטו מה לעשות עם זה. 1970 חנוך לוין מחזאי, דוד לוין במאי סאטירה 09 יעקובי ולידנטל אחרי הסערה הפוליטית פנה לוין פנימה וכתב קומדיה מוזיקלית על שני גברים ואישה אחת, ובה גיבש את השפה שהפכה אותו למחזאי הישראלי המרכזי של המאה העשרים. 1972 חנוך לוין מחזאי ובמאי, אלכס כגן מוזיקה אוונגרד 10 גטו המחזה הישראלי המצליח ביותר בעולם, שהעז לשאול על שיתוף פעולה ועל תיאטרון בתוך גטו וילנה, ובכך פירק את המונופול של הפאתוס על ייצוג השואה בבמה הישראלית. 1984 יהושע סובול, נולד 1939 תיאטרון פוליטי

התיאטרון העצמאי

⁦1987—1998⁩
11 ביטול הצנזורה על מחזות זהו הרגע שבו הפסיקה המדינה לאשר מחזות מראש, והמאבק על גבולות הבמה עבר מהצנזור אל התקציב. 1987 יצחק נבון (1921-2015), יצחק לאור (נולד 1948), האגודה לזכויות האזרח חופש ביטוי 12 תיאטרון יידישפיל יידישפיל החזיר לבמה הישראלית שפה שהתרבות העברית דחקה במכוון, והפך שאלה של זיכרון לשאלה של תקציב ציבורי. 1987 שמואל עצמון-וירצר (נולד 1929) תיאטרון בשפת מיעוט 13 ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה זו היצירה שהוציאה את זיכרון השואה מן הטקס הממלכתי אל חוויה פיזית, וחיברה אותו בגלוי אל השאלה הפלסטינית. 1991 דודו מעיין, סמדר יערון, ח'אלד אבו עלי, מוני יוסף תיאטרון סביבתי 14 תיאטרון גשר גשר הוא המקרה המובהק ביותר שבו גל הגירה שינה את שפת המשחק והאסתטיקה של הבמה הישראלית מבפנים. 1991 יבגני אריה (1947-2022), סלאבה מלצב תיאטרון עולים 15 משחקים בחצר האחורית זהו המחזה הישראלי שהפך אלימות מינית ואת יחס בית המשפט לנפגעת לנושא של תיאטרון המוני וחינוכי. 1993 עדנה מזי'א (1949-2023) דוקו-דרמה פמיניסטית 16 הילד חולם זו פסגת יצירתו המאוחרת של לוין, שבה נטש את הסאטירה המקומית לטובת מיתוס פיוטי על פליטות ועל ילדות נרצחת. 1993 חנוך לוין (1943-1999) תיאטרון פואטי-פוליטי 17 התיאטרון הערבי-עברי ביפו זהו המוסד היחיד בישראל שבו שתי להקות, ערבית ועברית, חולקות בית אחד ותקציב אחד, ולכן גם המקום שבו נבחנת השאלה מה בדיוק מממנת המדינה. 1998 יגאל עזרתי, גבי אלדור, עדית נעמן, אדיב ג'השאן רב-תרבותיות

הבמה העכשווית

⁦2007—2015⁩
18 נא לגעת זהו הניסיון הרדיקלי ביותר בישראל להפוך אנשים שהודרו לחלוטין מן הבמה לשחקנים מקצועיים, ולהעמיד את הקהל במצב של תלות. 2007 אדינה טל, ערן גור תיאטרון קהילתי ונגישות 19 החרם על היכל התרבות באריאל זו הפעם הראשונה שבה שחקנים ישראלים הכריזו על גבול גאוגרפי להופעותיהם, והוויכוח על כך הוליד חקיקה. 2010 עשרות שחקנים, מחזאים ובמאים; שרת התרבות לימור לבנת (נולדה 1950) תיאטרון ופוליטיקה 20 תיאטרון אלמידאן ופרשת א-זמן אלמוואזי זו הפרשה שבה הוכרע בפועל כיצד פועלת צנזורה במדינה שביטלה צנזורה, והיא הביאה לקריסת התיאטרון הערבי הרפרטוארי היחיד. 2015 תיאטרון אלמידאן, בשאר מורקוס, שרת התרבות מירי רגב (נולדה 1965) צנזורה תקציבית