מנחם בגין

מנחם בגין נולד ב-1913 בברסט-ליטובסק שבפולין, היה נציב בית"ר, נכלא בגולאג הסובייטי והגיע לארץ ב-1942. מ-1943 פיקד על האצ"ל, הכריז על המרד בבריטים ופוצץ את מלון המלך דוד. באפריל 1948 כבשו אנשי האצ"ל והלח"י את הכפר דיר יאסין; עשרות תושבים נהרגו, וכל חייו טען בגין שהיה זה קרב ולא טבח. אחרי 29 שנות אופוזיציה עלה לשלטון במהפך 1977, ובנאומו הראשון בכנסת קרא לחוסיין, לסאדאת ולאסד להיוועד עמו. תוך שנתיים חתם על חוזה השלום עם מצרים, פינה את סיני וקיבל את פרס נובל לשלום.

בגין הביא את הימין למרכז הפוליטי הישראלי, השמיע קול מזרחי בשיח הממלכתי והשיק את פרויקט שיקום השכונות. הוא גם הורה על הפצצת הכור בעיראק (1981) ועל מלחמת לבנון הראשונה (1982) — מלחמת בחירה שהתמשכה, גבתה מאות הרוגים והולידה מחאה חסרת תקדים. אחרי הטבח בסברה ושתילה קבעה ועדת כהן כי נשא באחריות עקיפה; בספטמבר 1983 התפטר, הסתגר בביתו ולא דיבר בפומבי עד מותו ב-1992.