ערבסקות

ערבסקות, רומן הביכורים של אנטון שמאס, ראה אור ב-1986. שמאס נולד ב-1950 בפסוטה שבגליל, נוצרי ואזרח ישראל, ולפני כן פרסם שירה בעברית ובערבית וספר ילדים. הרומן שוזר את סיפור המשפחה והכפר עם קורות המספר עצמו, ומסרב לסדר כרונולוגי: התאריכים פזורים בטקסט, ההיסטוריה נראית מבעד לפרטים ביתיים, והמעברים בין העבר להווה נעשים באסוציאציה של זיכרון. חוקרים תיארו את מבנה הזמן שלו כזמן מנופץ, המשקף את החוויה הפלסטינית וגם משמש מטפורה קיומית רחבה יותר. במקביל לכתיבתו תרגם שמאס את חשובי הפרוזה של אמיל חביבי לעברית, ובהם האופסימיסט ב-1984 וסראיא בת השד הרע ב-1993, ועיבד את מחכים לגודו של בקט לעברית ולערבית. באמצע שנות התשעים עזב את ישראל לקריירה אקדמית בארצות הברית והחל לכתוב גם באנגלית.

הרומן נחשב לאחת הנקודות המכריעות בספרות הישראלית משום שהוא כתוב בעברית עשירה, גבוהה ורוויית רמיזות לארון הספרים היהודי, ובכך מציב שאלה שאי אפשר להתחמק ממנה: אם עברית היא שפת התרבות של המדינה, מי רשאי להשתמש בה. הוויכוח סביבו התנהל בשני מישורים. במישור הציבורי התפתח פולמוס מפורסם בין שמאס לבין א"ב יהושע על גבולות האזרחות והזהות הישראלית, ולפי לקסיקון הקשרים הוא היה בין הגורמים לעזיבתו את הארץ. במישור הספרותי חלוקות הדעות: יש שראו בערבסקות את הרומן הישראלי ביותר שנכתב, כלומר הוכחה לאפשרות של ישראליות רב לאומית, ויש הטוענים בעקבות תיאוריות פוסט קולוניאליות שכתיבה בשפת הרוב היא ויתור מובנה, גם כשהיא מבריקה. שמאס עצמו סירב להכריע בין העמדות.