שייח' אמין טריף

אמין טריף נולד ב-1898 בכפר ג'וליס שבגליל המערבי, ולמד את תורת הדת הדרוזית במדרשה בלבנון בין 1911 ל-1918. ב-1928, עם מות אביו, נעשה לראש העדה הדרוזית — תפקיד שמילא כשישים וחמש שנים. במרד הערבי (1936–1939) שמר על ניטרליות העדה, וב-1948 פעל כדי שהדרוזים יישארו בכפריהם ולא ילחמו ביישוב היהודי — צעד שהציל את הכפרים הדרוזיים מגורל הכפרים הערביים שהתרוקנו. הוא הקים מועצה דתית דרוזית (1950), השיג הכרה בדרוזים כעדה דתית עצמאית (1957) ובתי דין דתיים (1962), וב-1990 קיבל את פרס ישראל.

הבחירה שלו קבעה מסלול. מ-1956 חל על הדרוזים גיוס חובה, ומאז הם משרתים בצה"ל בשיעורים גבוהים ומאבדים בנים בכל מלחמה; הלווייתו באוקטובר 1993 הביאה לג'וליס כ-150 אלף איש. אבל "ברית הדמים" לא הבשילה לשוויון: מאז 1948 לא הוקם יישוב דרוזי חדש אחד, תוכניות מתאר נתקעות ובתים מוגדרים בלתי חוקיים, וחוק הלאום (2018) הותיר את העדה בלי מעמד. הביקורת הפנימית טוענת שהמנהיגות ההיסטורית נתנה שותפות ביטחונית בלי לעגן קרקע ותקציב — "יהודים בחובות, ערבים בזכויות".