ש"י עגנון

שמואל יוסף צ'צ'קס נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, עלה ארצה ב-1908 עם העלייה השנייה והתיישב ביפו. סיפורו הראשון, "עגונות", התפרסם בכתב העת "העומר", והוא חתם עליו בשם "עגנון" — שם שהפך לשמו הרשמי. בין 1912 ל-1924 חי בגרמניה, ובשרפה בבאד הומבורג איבד כתבי יד ואוסף ספרים נדירים. משם עלה לירושלים והתגורר בבית באוהאוס בתלפיות, שם כתב את "הכנסת כלה", "סיפור פשוט" ו"תמול שלשום". ב-1966 חלק את פרס נובל לספרות עם המשוררת נלי זק"ש.

בשטוקהולם פתח את נאומו בעברית ואמר שבשל חורבן היסטורי נולד באחת מערי הגולה, "אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים". זו בדיוק יצירתו: לשון מדרש ומקורות שנושאת תודעה מודרנית, אירונית ושבורה. דמותו הודפסה על שטר חמישים השקלים, ביתו בתלפיות נפתח ב-2009 כמוזיאון, והוא הסופר הנחקר ביותר בספרות העברית. ובכל זאת הוא שנוי במחלוקת: מסמכי ארכיון המדינה מתעדים סערה באגודת ישראל סביב זכייתו, וחרדים ראו בו מי שמגייס את לשון הקודש לספרות חילונית. גם שנת לידתו שנויה — רישומי הקהילה נוקבים ב-1887, ועדת נובל ב-1888, ועגנון עצמו טען שנולד בתשעה באב.