האוניברסיטה

הוויכוחים הגדולים · יחידה 19 מתוך 20

ממשלות אחדות, רוטציות ומשברי שלטון

פרק 19 · שמעון פרס ויצחק שמיר (1984-1988), בנימין נתניהו ובני גנץ (2020), נפתלי בנט ויאיר לפיד (2021), אסף שפירא ואמיר פוקס

בבחירות 1984 קיבל המערך 44 מנדטים והליכוד 41, ואף גוש לא יכול היה להרכיב ממשלה. ב-13 בספטמבר 1984 הושבעה ממשלת אחדות שנשענה על 97 מתוך 120 חברי הכנסת, ובה הסכם רוטציה: שמעון פרס כיהן כראש ממשלה ויצחק שמיר כסגנו ושר החוץ, וב-20 באוקטובר 1986 התחלפו התפקידים. אחרי בחירות 1988 הוקמה ממשלת אחדות שנייה בראשות שמיר, הפעם בלי רוטציה, והיא נפלה במרץ 1990 בהצבעת אי אמון, הפעם הראשונה בתולדות המדינה שממשלה הופלה כך. שלושים שנה אחר כך חזרה התופעה בצורה חריפה יותר. בין 2019 ל-2022 נערכו חמש מערכות בחירות: 9 באפריל 2019, 17 בספטמבר 2019, 2 במרץ 2020, 23 במרץ 2021 ו-1 בנובמבר 2022. אחרי הראשונה שבהן פיזרה הכנסת את עצמה בלי שהורכבה ממשלה כלל. ב-20 באפריל 2020 נחתם הסכם קואליציוני בין בנימין נתניהו לבני גנץ, ובמאי תוקן חוק יסוד: הממשלה ונוצר בו מוסד חדש, ממשלת חילופים וראש ממשלה חלופי, שבה התחלפות התפקידים מתרחשת במועד קבוע מראש בלי הצבעת אמון נוספת. הממשלה השלושים וחמש הושבעה ב-17 במאי 2020, הרוטציה נקבעה לנובמבר 2021, ובממשלה כיהנו 36 שרים ו-16 סגני שרים. היא לא הגיעה לרוטציה: בדצמבר 2020 לא אושר תקציב והכנסת התפזרה מאליה. ב-13 ביוני 2021 הושבעה ממשלת בנט-לפיד, קואליציה של שמונה מפלגות מימינה ועד מרצ ורע"מ, שאושרה ברוב של 60 מול 59. גם בה נקבעו חילופים, והם אכן התרחשו: ב-30 ביוני 2022 פוזרה הכנסת ולפיד נכנס לתפקיד. הדפוס לא נפסק. גם הכנסת ה-25 התפזרה, והבחירות לכנסת ה-26 נקבעו ל-27 באוקטובר 2026.

מי שמגן על ממשלות האחדות והרוטציות טוען שהן התשובה הכנה היחידה למה שהבוחר אמר. כשפרלמנט של 120 מושבים נבחר בשיטה יחסית ואף גוש אינו מגיע ל-61, יש שתי אפשרויות: לשלוט יחד או ללכת שוב לקלפי. ממשלת 1984 עצרה אינפלציה תלת ספרתית בתוכנית הייצוב של 1985 והוציאה את צה"ל מרוב לבנון, שני דברים שספק אם ממשלה צרה הייתה מסוגלת לעשות. חוק החילופים של 2020, לפי הטענה הזאת, רק העביר לטקסט חוקתי מה שקודם היה לחיצת יד, והוסיף ערבויות הדדיות שמונעות מן הראשון להתחמק מן השני. ומי שהתנגד ב-2021 לממשלה שנשענה על רע"מ קיבל בפועל ממשלה מתפקדת שהעבירה תקציב אחרי שלוש שנים בלעדיו. הטענה הנגדית אומרת שממשלה שיושבים בה שני הגושים היא ממשלה שאינה מסוגלת להכריע בדיוק בשאלות שבגללן אנשים הצביעו. הבוחר בחר בין עמדות, והקואליציה מוחקת את הבחירה ומעבירה אותה למשא ומתן סגור. על תיקון 2020 נטען שהוא חקיקה אישית שנתפרה לזוג מסוים, שקיצרה את כהונת הכנסת, שהסירה את המגבלה על מספר השרים ושיצרה ממשלה מנופחת שעלותה ציבורית ותפקודית. ועל ממשלת 2021 נטען שקואליציה שחייבת לרצות בו זמנית את ימינה ואת רע"מ קונה יציבות במחיר שיתוק בכל נושא מהותי. המחלוקת בין הגישה שאומרת שצריך לשלוט יחד לבין הגישה שאומרת שעדיף שגוש אחד ישלוט וייתן על כך דין וחשבון לא הוכרעה, ושני הצדדים מצביעים על אותן חמש מערכות בחירות כהוכחה.

עובדות מפתח

תחום
הוויכוחים הגדולים
נושא
יציבות שלטונית
הוגים
שמעון פרס ויצחק שמיר (1984-1988), בנימין נתניהו ובני גנץ (2020), נפתלי בנט ויאיר לפיד (2021), אסף שפירא ואמיר פוקס

להעמיק

הסילבוס של היחידה. כל קישור נבדק — מה שלא עבד, לא נכנס.

לקריאה

מקורות וארכיון

ספרים

ספרים שלמים בנושא. אין קישורי קנייה — חנויות משתנות, ספר לא.

  • שמעון פרס: הביוגרפיהמיכאל בר-זוהר · ⁦2006⁩ממשלת 1984 והרוטציה מנקודת המבט של הצד שהתחיל בתפקיד ומסר אותו.
  • סיכומו של דבריצחק שמיר · ⁦1994⁩האוטוביוגרפיה של שמיר, ובה שתי ממשלות האחדות ונפילת 1990 מן העבר השני של אותו הסכם.