תיאודור (בנימין זאב) הרצל

בנימין זאב (תיאודור) הרצל נולד ב-1860 בבודפשט, גדל בווינה והיה עיתונאי ומחזאי — כתב פליטונים לעיתון "נויה פרייה פרסה" ושימש כתבו בפריז. בפברואר 1896 פרסם את "מדינת היהודים", חוברת שקבעה כי שאלת היהודים אינה חברתית או דתית אלא לאומית, ופתרונה הוא ריבונות. באוגוסט 1897 כינס בבזל את הקונגרס הציוני הראשון, ובו הוקמה ההסתדרות הציונית. ביומנו כתב אחר כך: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים... בעוד חמש שנים, ובוודאי בעוד חמישים, יידע זאת כל אחד". הוא נסע אל הקיסר הגרמני, אל הסולטאן העות'מאני ואל שרי בריטניה, ומת ב-1904 בגיל 44.

הרצל הפך רעיון למוסד: ההסתדרות הציונית, הקונגרס, הבנק והקרן הקיימת הם המנגנון שאפשר את מפעל ההתיישבות. עצמותיו הועלו לירושלים באוגוסט 1949, וכרבע מיליון איש ליוו אותן — כחמישית מאוכלוסיית המדינה אז. המחלוקות לא נעלמו: "תוכנית אוגנדה" שהביא לקונגרס השישי ב-1903 כמעט פילגה את התנועה, ואגב, השטח שהוצע לא היה באוגנדה כלל אלא ברמות מזרח אפריקה שבשטח קניה של היום. גם סיפור ההתגלות שלו בפרשת דרייפוס מוטל בספק; היסטוריונים כשלמה אבינרי טוענים שזהו מיתוס שנבנה בדיעבד.