הנרייטה סאלד

הנרייטה סאלד נולדה ב-1860 בבולטימור, בת בכורה לרב יליד הונגריה. היא לימדה, ערכה, הייתה העורכת בפועל של האנציקלופדיה היהודית בארצות הברית, ופתחה בערבים בית ספר למהגרים יהודים מרוסיה. ב-1912, בגיל 52, ייסדה בניו יורק את ארגון הנשים "הדסה", ששלח אחיות ורופאים לארץ והקים בפועל את מערכת הבריאות של היישוב. ב-1927 נבחרה להנהלת ההסתדרות הציונית וריכזה בידיה את תיקי החינוך והבריאות. ב-1933, בגיל 73, נטלה על עצמה את הנהלת עליית הנוער — הבאת ילדים ובני נוער מגרמניה הנאצית וקליטתם בקיבוצים ובכפרי נוער — וב-1943 קיבלה בעצמה את "ילדי טהרן".

סאלד מתה בירושלים ב-1945, בת 84. היא לא נישאה ולא ילדה, ובכל זאת כונתה "אם היישוב"; עד 1948 העלתה עליית הנוער כשלושים אלף ילדים. שמה נושאים היום מכון סאלד, כפר סאלד ומוסדות רבים, ויום פטירתה העברי סומן שנים כיום האם. המחלוקת ההיסטורית העיקרית היא על הקרדיט: את רעיון עליית הנוער הגתה רחה פראייר ב-1932, וסאלד אף היססה בתחילה. מה שסאלד הביאה היה הארגון, הכסף והקשרים שהפכו רעיון למפעל הצלה.