האוניברסיטה
קלאסית הודית · יחידה 81 מתוך 99
החיאל ובתי האסכולה
1719 · ניאמת ח'אן סדארנג, אללדיה ח'אן, קסורבאי קרקר, בהימסן ג'ושי
בחצרו של הקיסר המוגולי מוחמד שאה, ששלט מ-1719 עד 1748, עבד מלחין בשם ניאמת ח'אן, שחתם את יצירותיו בשם העט סדארנג. הוא הלחין חיאל לתלמידיו ומעולם לא שר חיאל בעצמו, והוא ואחיינו אדארנג הם שהפכו את הצורה הזאת לשוות מעמד לדהרופד. השם חיאל בא ממילה פרסית-ערבית שמשמעותה דמיון, והוא מתאר את ההבדל: במקום הפקוואג' הכבד בא ליווי טאבלה, ובמקום הפרישה המדודה של הדהרופד בא קישוט רחב ותובעני יותר מבחינה טכנית. הופעה טיפוסית מורכבת משני חלקים — בדה חיאל, הגדול והאיטי, שבו נמצא עיקר הערב, ואחריו צ'וטה חיאל, הקטן והמהיר, שסוגר אותו. הקיסר עצמו נודע בכינוי מוחמד שאה רנגילה, הצבעוני, על שום חסותו לאמנויות.
את החיאל אי אפשר להסביר בלי הגהראנא. המילה נגזרת מן המילה ההינדית לבית, והיא מתארת שושלת של מוזיקאים הקשורה ביוחסין או בחניכות ארוכה, שרשרת גורו-תלמיד שנמשכת דורות ומעבירה לא רק רפרטואר אלא דרך שלמה לפתוח ראגה. גוואליאר נחשבת למעיין שממנו יצא הכול, ושיטתה מונה שמונה מרכיבים; קיראנא, שפיתחו עבדול כרים ח'אן ועבדול וחיד ח'אן, מתמקדת בתו הבודד ובכיוונו המדויק, ומאטה את הטמפו עד שמבנה הראגה נעשה גלוי לעין; אגרה, היורדת ממסורת דהרופד, שרה בקול מלא ומשחקת בקצב; ג'ייפור-אתראולי של אללדיה ח'אן אוהבת ראגות נדירות, פעימות שבורות והגעה עקיפה אל התו המרכזי; ופאטיאלה, שייסד נגן סראנגי מחצר ג'ייפור, מערבבת גזל ותומרי בתוך החיאל. במאה העשרים יצאה המוזיקה מן החצרות: ויסנו דיגמבר פלוסקר פתח ב-1901 בית ספר שהתקיים מתרומות ולא מחסות מלוכנית, ויסנו נראיאן בהאטקהנדה סידר את כל הראגות לעשרה סולמות אב והכניס אותן לספרי לימוד מודפסים, ורדיו כל-הודו, שנוסד ב-1936, הפך את הרפרטואר הזה לנכס לאומי. קסורבאי קרקר למדה אצל אללדיה ח'אן אחת עשרה שנים; הקלטה שלה באורך שלוש דקות וחצי היא המוזיקה ההודית היחידה על תקליט הזהב שנשלח לחלל ב-1977. וקישורי אמונקר, שגדלה בתוך גהראנת ג'ייפור, אמרה עליה: אין דבר כזה גהראנא, יש רק מוזיקה.
עובדות מפתח
- שנה
- 1719
- מקום
- דלהי, גוואליאר, קיראנא וג'ייפור
- שנות השיא
- 1719–1950
- חלק
- מוזיקה מהעולם
- סוג
- קלאסית הודית
להעמיק
הסילבוס של היחידה. כל קישור נבדק — מה שלא עבד, לא נכנס.
❯לקריאה
- חיאל, הצורה השלטתמקור השם, ההבדל מן הדהרופד, בדה חיאל וצ'וטה חיאל, ומקומו של סדארנג בחצר מוחמד שאה. באנגלית.
- גהראנא, מה זה ואיך זה עובדאטימולוגיית המילה, שרשרת הגורו-תלמיד, ורשימה של עשרה בתי אסכולה עם מייסדיהם ותקופתם. באנגלית.
- גהראנת קיראנאמקור השם, שנות חייהם של המייסדים, ההתמקדות בתו הבודד ובכיוונון המדויק, והזמרים הגדולים שיצאו ממנה. באנגלית.
- הסראנגישלושה מיתרים מנגנים ועוד כשלושים וחמישה מהדהדים; הכלי שנחשב לקרוב ביותר לקול האדם, ושההרמוניום דחק אותו במאה העשרים. באנגלית.
- אקדמיית המחקר למוזיקההמוסד שנוסד ב-1977 בקולקטה כדי לקיים את מסורת הגורו-תלמיד במסגרת ממוסדת — הפרק האחרון במעבר מחצרות הנסיכים. באנגלית.
♪להאזנה
- רסיטל חיאל של בהימסן ג'ושיהקלטת קונצרט משנת 1997 באורך כארבעים ושבע דקות, להאזנה ולהורדה חופשית מארכיון המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה בבופאל. באנגלית.
- חיפוש: קסורבאי קרקרחיפוש ביוטיוב אחר ההקלטה שנשלחה לחלל על תקליט הזהב, ואחר הקלטות נוספות שלה.
דיסקוגרפיה ויצירות
מה שיצא בפועל, לפי שנים, ומי כתב ומי הלחין. בלי קישורים — אלבום לא משנה כתובת.
בתי אסכולה
- גוואליארהאסכולה הקדומהנחשבת למעיין שממנו יצא החיאל; שיטתה מונה שמונה מרכיבים.
- קיראנאעבדול כרים ח'אן ועבדול וחיד ח'אןהתו הבודד וכיוונו המדויק, והטמפו האיטי שמבליט את מבנה הראגה.
- אגרהיורדת ממסורת הדהרופדקול מלא וחזק ומשחק קצבי; האסכולה היחידה שעדיין שרה גם דהרופד.
- ג'ייפור-אתראוליאללדיה ח'אןראגות נדירות, פעימות שבורות, והגעה עקיפה אל התו המרכזי.
- פאטיאלהמיאן קאלו, נגן סראנגי מחצר ג'ייפורגזל ותומרי בתוך החיאל, עם מעברים ארוכים בין תווים.
צורות ומבנים
- בדה חיאלהחיאל האיטיעיקר ההופעה; פורש את הראגה לאיטו.
- צ'וטה חיאלהחיאל המהירסוגר את הערב, בדרך כלל באותה ראגה.
- סתאיי ואנתראשני חלקי הבנדישהראשון במנעד הנמוך, השני בגבוה וצפוף יותר בטקסט.
כלים
- סראנגיהכלי המלווה ההיסטורי של הזמריםשלושה מיתרים מנגנים וכשלושים וחמישה מהדהדים.
- סארודהתפתח מן הרבאב האפגנילוח אצבעות חלק בלי סריגים, שמאפשר החלקה רצופה בין תווים.
- סיטארכלי הלוטה של הצפוןשישה או שבעה מיתרים מנגנים והשאר מיתרי הד; הסריגים ניידים.
מוזיקאים
- 1886–1950פייאז ח'אןגהראנת אגרהקיבל ב-1908 את התואר שמש המוזיקה.
- 1892–1976קסורבאי קרקרגהראנת ג'ייפור-אתראולילמדה אצל אללדיה ח'אן אחת עשרה שנים. המקור נוקב גם ב-1977 כשנת המוות.
- 1902–1968בדה גולאם עלי ח'אןגהראנת פאטיאלהעבר לפקיסטן אחרי 1947 וחזר להודו ב-1957.
- 1905–1989הירבאי בארודקרגהראנת קיראנאהאישה הראשונה בהודו שנתנה קונצרטים בכרטיסים.
- 1913–2009גנגובאי הנגלגהראנת קיראנאשרה בזמן שבו שירה לא נחשבה עיסוק הולם לאישה בסביבתה.
- 1922–2011בהימסן ג'ושיגהראנת קיראנאייסד ב-1953 את פסטיבל סוואי גנדהרווה לזכר מורהו.
- 1932–2017קישורי אמונקרבתה של מוגובאי קורדיקראין דבר כזה גהראנא, יש רק מוזיקה.
אבני דרך
- 1901בית ספר שמתקיים מתרומותויסנו דיגמבר פלוסקרהראשון שאינו תלוי בחסות מלוכנית.
- 1909סידור הראגות לעשרה סולמות אבויסנו נראיאן בהאטקהנדההעביר חומר שעבר בעל פה אל תוך ספרי לימוד מודפסים.
- 1936ייסוד רדיו כל-הודוהמדינהקיבל את השם אקאשוואני ב-1956.
- 1977הקלטה של קסורבאי קרקר נשלחת לחללתקליט הזהב של ווייג'רשלוש דקות וחצי בראג בהיראווי, המוזיקה ההודית היחידה על התקליט.
ספרים
ספרים שלמים בנושא. אין קישורי קנייה — חנויות משתנות, ספר לא.
- Khyal: Creativity within North India's Classical Music Traditionבוני ויד · 1984המונוגרפיה הקלאסית על החיאל עצמו: המבנה, האלתור וההבדלים בין בתי האסכולה. יש מקורות שנוקבים ב-1985.
- The Life of Music in North India: The Organization of an Artistic Traditionדניאל נוימן · 1980הספר שהסביר את הגהראנא כמוסד חברתי ולא רק כסגנון — שושלות, חניכות, פרנסה והשפעת הרדיו.
- Two Men and Music: Nationalism in the Making of an Indian Classical Traditionג'נאקי באקלה · 2005כיצד בהאטקהנדה ופלוסקר הפכו מסורת חצרנית לתרבות לאומית ממוסדת.