התח'ת והנהצ'ה

בָּמה נמוכה של עץ, גבוהה בטפח מן הרצפה — זו משמעות המילה תח'ת. עליה ישבו חמישה: נגן עוד, נגן קאנון, חלילן נאי, כנר ומתופף ריק, ומולם המוטרב, הזמר. בקהיר של ראשית המאה העשרים הם ניגנו בבתי קפה, בחתונות ובתיאטראות. ההופעה לא הייתה קבועה מראש: הזמר פתח באלתור כלי, גלש למוואל, וטווה את המקאם לפי מצב הרוח באולם. מן הקהל עלו קריאות "אללה" ו"יא עיני" — ואלה לא היו הפרעה אלא חלק מן היצירה. את המצב הזה, של התפעמות משותפת שמעלה את הזמר לגובה חדש, קראו טרב.

שיח' סלאמה חיג'אזי ואבו אל-עלא מוחמד היו מגדולי אמני הסגנון הזה. ואז הגיע סייד דרוויש, בן אלכסנדריה, שמת בגיל שלושים ואחת. הוא כתב שירים קצרים, שם אותם בפיהם של סבלים ומוכרי מים, והתאים את המנגינה למילה ולמעמד החברתי; בהפגנות 1919 שרו אותם ברחוב. באותן שנים הגבילו תקליטי הגרמופון כל ביצוע לכשלוש דקות, ואלתור שנמשך שעה נחתך באמצע. במרץ ובאפריל 1932 התכנסה בקהיר ועידת המוזיקה הערבית: מלחינים אירופים כמו בלה ברטוק ופאול הינדמית' ישבו שם עם שיח'ים מצרים והתווכחו על תיווי, על סולמות, ועל השאלה אם פסנתר שאינו יודע לנגן רבעי טון מתאים בכלל למקאם.

להעמיק

הסילבוס של היחידה. כל קישור נבדק — מה שלא עבד, לא נכנס.

לקריאה

מוזיקה ערבית בוויקיפדיההערך בעברית על המערכת המוזיקלית הערבית — מקאם, מקצבים וכלים.
סייד דרוויש בוויקיפדיההערך בעברית על המלחין שקיצר את השיר הערבי וחיבר אותו לרחוב.
היצירה המוזיקלית הערביתאנתולוגיית הוראה בעברית של משרד החינוך על מקאם, מקצב וז'אנרים, עם דוגמאות שמע.
התח'ת המזרחיהסבר מפורט על מקור השם, על הכלים ועל תפקידם של זמרי הליווי סביב הזמר הראשי. באנגלית.
ועידת המוזיקה הערבית, 1932סיכום הוועידה, המשתתפים האירופים והערבים, מאות ההקלטות שנעשו בה והוויכוחים שהתנהלו. באנגלית.

להאזנה

הקלטות ערביות מוקדמותאוסף תקליטי שבעים ושמונה סיבובים של ספריית אוניברסיטה, עם הסבר מה זמין להאזנה. באנגלית.

דיסקוגרפיה ויצירות

מה שיצא בפועל, לפי שנים, ומי כתב ומי הלחין. בלי קישורים — אלבום לא משנה כתובת.

יצירות

⁦1914⁩איסתעג׳יבו יא אפנדייה
⁦1920⁩אל-עשרה אל-טייבהאופרטה.
⁦1920⁩כולהא יומין
⁦1921⁩שהרזאד
⁦1921⁩אל-ברוכה
בלאדי בלאדימן השירים ששרו ברחוב בהפגנות ⁦1919⁩; לחנו עומד ביסוד ההמנון המצרי.

ספרים

ספרים שלמים בנושא. אין קישורי קנייה — חנויות משתנות, ספר לא.

Making Music in the Arab World: The Culture and Artistry of Tarabעלי ג'האד ראסי · ⁦2003⁩הספר הקנוני על הטרב כתרבות שלמה: קריאות הקהל, המאזין המיומן והכימיה שבין הזמר לאולם.

The Voice of Egypt: Umm Kulthum, Arabic Song, and Egyptian Society in the Twentieth Centuryוירג'יניה דניאלסון · ⁦1997⁩מתאר את עולם השירה הקהירי שמתוכו צמחה הזמרת הגדולה — המורים, התח'ת, התקליטים והקהל.

Music and Media in the Arab Worldמייקל פרישקופף (עורך) · ⁦2010⁩אסופת מאמרים על האופן שבו התקליט, הרדיו והקולנוע עיצבו מחדש את הצורות המוזיקליות הערביות.