מילון מונחים

קוונט — מנה בדידה, הקטנה ביותר האפשרית, של גודל פיזיקלי כלשהו — בדרך כלל אנרגיה.

פוטון — קוונט של אור. חלקיק האור.

קבוע פלאנק — מספר טבע קטנטן שקובע את גודל החבילות הקוונטיות. אילו היה אפס, העולם היה קלאסי.

רמות אנרגיה — ה"מדרגות" המותרות לאלקטרון באטום. המעבר ביניהן פולט או בולע פוטון בצבע מוגדר.

פונקציית גל — התיאור המתמטי המלא של מערכת קוונטית. ריבועה נותן את ההסתברות למצוא את החלקיק במקום מסוים.

סופרפוזיציה — מצב שהוא צירוף של כמה אפשרויות בו־זמנית — ולא סתם חוסר ידיעה איזו מהן נכונה.

התאבכות — חיבור של גלים שמייצר חיזוק במקומות מסוימים וביטול באחרים. הסימן המובהק להתנהגות גלית.

קריסה — המעבר החד מסופרפוזיציה לתוצאה אחת מסוימת בעת מדידה. המנגנון שלה שנוי במחלוקת.

דקוהרנטיות — אובדן ההתנהגות הקוונטית בגלל התערבבות עם הסביבה. מסבירה למה העולם הגדול נראה קלאסי.

שזירה — מצב שבו שני חלקיקים או יותר מתוארים יחד ולא בנפרד, ותוצאות המדידה שלהם מתואמות.

אי־ודאות — הכלל שזוגות מסוימים של תכונות אינם יכולים להיות מוגדרים במדויק בו־זמנית.

מנהור — מעבר חלקיק דרך מחסום שלפי הפיזיקה הקלאסית לא הייתה לו אנרגיה לעבור.

ספין — תכונה מובנית של חלקיק, בעלת ערכים בדידים, שגורמת לו להתנהג כמגנט זעיר.

פרמיון /בוזון — שתי משפחות החלקיקים. פרמיונים (חומר) לא יכולים לחלוק מצב; בוזונים (כוחות ואור) כן.

עקרון האיסור — הכלל שאוסר על שני פרמיונים זהים להיות באותו מצב. אחראי לכימיה ולנפח החומר.

קיוביט — יחידת המידע במחשב קוונטי. בניגוד לביט, יכולה להיות בסופרפוזיציה של אפס ואחד.

אורביטל — ענן ההסתברות שבו נמצא אלקטרון סביב גרעין. מחליף את רעיון ה"מסלול".