הדור העצמאי · יחידה 08 מתוך 10
להקת המחול קמע
2002 · תמיר גינץ ודניאלה שפירא
קמע קמה בבאר שבע ב-2002, כשדניאלה שפירא, אז מנהלת בת דור באר שבע, חברה לכוריאוגרף תמיר גינץ. היום זו להקה גדולה במונחים ישראליים — כעשרים ושמונה רקדנים, ישראלים לצד רקדנים מרחבי העולם. השפה של גינץ דרמטית ועמוסת דימויים: תמונות במה צפופות, דרישה טכנית גבוהה, ומשימות גופניות שמושכות את הרקדן עד הקצה. ביצירה "פנים לבנות" הוא לקח את המאבק הפנימי בין הפוגע לנפגע והפך אותו לתנועה של כוח והתנגדות שנצמדת לגוף אחד.
הלהקה שינתה את מפת המחול הישראלית כשהוכיחה שאפשר להחזיק גוף רפרטוארי רציני בנגב ולא בתל אביב. גינץ מזמין אליה כוריאוגרפים בינלאומיים — מרקו גקה, יוהאן אינגר, נאצ'ו דואטו — והמבקרת רות אשל כתבה שנכונותם לעבוד איתה היא תעודת כבוד. מנגד, הגודל והנטייה לרפרטואר ראוותני מעוררים ויכוח: יש הרואים בקמע להקה שמייצרת אפקט לפני שאלה, והתקציבים והמבקרים ממילא יושבים במרכז.
עובדות מפתח
- שנה
- 2002
- מייסדים
- תמיר גינץ ודניאלה שפירא
- בסיס
- באר שבע
- שפה תנועתית
- וירטואוזיות דרמטית עתירת דימויים
- תקופה
- הדור העצמאי
- זרם
- מחול עכשווי
להעמיק
הסילבוס של היחידה. כל קישור נבדק — מה שלא עבד, לא נכנס.
▶לצפייה
- "סטטוס" מאת תמיר גינץקטע מהערוץ הרשמי שמראה את הווירטואוזיות הקבוצתית ואת סגנון התמונות של גינץ.
❯לקריאה
- האתר הרשמי של להקת קמעתיאור הלהקה, בית הלהקה בבאר שבע ולוח המופעים הקרוב.
- תמיר גינץ: היצירה פרצה מתוך הבטן שליראיון על היצירות "פנים לבנות" ו"גנאווה" ועל עבודת הלהקה בזמן מלחמה.
◈מקורות וארכיון
- ביקורת רות אשל ביומני מחולניתוח מפורט של ערב עם יצירות של מרקו גקה ויוהאן אינגר, כולל הערכת רמת הרקדנים.