החלוצות · יחידה 01 מתוך 10
תיאטרון מחול ענבל
1949 · שרה לוי-תנאי
שרה לוי-תנאי — גננת, משוררת ומלחינה שנולדה למשפחת עולים מתימן והתייתמה בילדותה — נדחתה מבמות התיאטרון בגלל מבטאה, וב-1949 אספה קבוצת צעירים מבני העדה התימנית והקימה מהם להקה. הריקוד שלה נראה כך: רגליים יחפות ונטועות, ברכיים רכות ואגן נמוך, גוף שנע בהעברות משקל קטנות ומהירות, כפות ידיים ואצבעות שמדברות כמו בתפילה או במקח — והרקדנים שרים, מוחאים כף ומקישים על כדי חרס תוך כדי תנועה.
ענבל הוציאה את מחול העדות מהחצר אל הבמה המקצועית. ג'רום רובינס, שנתקל בלהקה ב-1951, הפך לפטרון שלה, והלהקה נשלחה לעולם כשגרירת התרבות הרשמית של ישראל; לוי-תנאי קיבלה פרס ישראל ב-1973. אלא שהיא מעולם לא קידדה את "השפה הענבלית" בכתב, וחוקרים מזהירים שהיא הולכת ונעלמת. והוויכוח חי: האם ענבל שימרה מסורת תימנית, או הגישה אקזוטיקה מבוימת לממסד ששלח אותה?
עובדות מפתח
- שנה
- 1949
- מייסדים
- שרה לוי-תנאי
- בסיס
- תל אביב, מרכז סוזן דלל
- שפה תנועתית
- תנועה תימנית, אגן נמוך, שירה חיה
- תקופה
- החלוצות
- זרם
- מחול אתני
להעמיק
הסילבוס של היחידה. כל קישור נבדק — מה שלא עבד, לא נכנס.
▶לצפייה
- ענבל רוקדת ריקוד תימני, 1967קטע ארכיון מתקופת לוי-תנאי: רגליים יחפות, העברות משקל קטנות, ידיים מדברות ושירה חיה תוך כדי ריקוד.
- "מונגר" מאת ברק מרשל בביצוע ענבלכך נראית ענבל של היום — קצב אובססיבי, מקהלת גופים, הומור אלים ומחווה לזיכרון העדתי.
❯לקריאה
- ההיסטוריה של ענבל באתר הלהקהציר הזמן הרשמי מ-1949 והלאה, כולל הסבר על השפה הענבלית ועל המעבר למרכז סוזן דלל.
- "להקה שנשענת רק על הזיכרונות, אין לה זכות קיום"ראיון לרגל 75 שנה ללהקה, שנוגע ישירות בשאלת המורשת המזרחית ובמי מייצג אותה היום.
◈מקורות וארכיון
- דוח מחקר: קידוד השפה הענבליתניסיון אקדמי לתעד את תבניות התנועה שלוי-תנאי מעולם לא כתבה, ולהסביר למה הן בסכנת היעלמות.