איפה זה עומד — נכון לספטמבר 2026

היחידה הזאת שונה מכל השאר, ונכתבה בכוונה כך. כל יחידה אחרת בפקולטה בנויה מהשכבה שלא מתיישנת. זו בנויה ממספרים, ותאריך הכתיבה שלה הוא ספטמבר 2026. אם את קוראת אותה יותר משנה אחרי, התייחסי לכל מספר כאן כאל תיעוד היסטורי ולא כאל מצב הדברים. ההבחנה שכן תשרוד היא ההבחנה שהיחידה בנויה סביבה: מה נמדד בידי גורם בלתי תלוי, ומה נמסר בידי מי שמוכר את המוצר.

מה נמדד ביכולת. מבחנים קשים נשברים מהר. מבחן שנועד להיות קשה במיוחד לשאלות אקדמיות נתן למודלים המובילים 8.8 אחוזים ב־2025, ומעל חמישים אחוזים באפריל 2026. במקביל, ומועיל יותר, יש מבחנים שמראים איפה הכישלון עקבי. מבחן אחד בודק דבר אחד: לקרוא שעון אנלוגי מתמונה. בני אדם מגיעים ל־90.7 אחוזים. המודלים הטובים ביותר, נכון לספטמבר 2026, נעים סביב שישים וחמישה אחוזים. מי שבנה את המבחן מסביר שהמשימה דורשת הסקה בתוך המרחב החזותי ולא בטקסט, ושאין עדיין תשובה לשאלה אם הגדלה פשוטה של המודלים פותרת את זה או שצריך גישה אחרת. כישלון עקבי שכזה מתיישן לאט יותר מהצלחה, והוא מלמד יותר.

יש גם מדידה מעניינת שמנסה לתרגם יכולת לזמן: כמה ארוכה משימה שמודל מסיים בהצלחה בסבירות סבירה. מי שמפרסם אותה מוסיף שלוש הסתייגויות שכדאי לצטט: המדד מודד את קושי המשימה ולא את הזמן שלוקח למודל; המשימות במאגר הן בעיקר הנדסת תוכנה למידת מכונה ואבטחת מידע; ו״רוב העבודות אינן בנויות ממשימות מוגדרות היטב ואלגוריתמיות״.

ודוגמה מספטמבר 2026 שממחישה בדיוק את ההבחנה שהיחידה נשענת עליה. פורסמה טענה שמודל תרם לפתרון של אחת הבעיות הפתוחות המפורסמות במתמטיקה, בשמונים ושמונה שעות ובעזרת עשרת אלפים סוכנים במקביל. מתמטיקאי בכיר הזהיר בתגובה מפני קבלת תוצאות בלי שקיפות מלאה לגבי הדרך שבה הושגו, והחברה עצמה הודתה שאינה יכולה לשלול שנתונים שהגיעו משימוש במוצר שלה סייעו למודלים שלה. המקור היחיד לטענה במלואה הוא מי שיצר אותה. זה לא אומר שהיא שגויה. זה אומר שהיא לא אומתה.

מה נמדד באימוץ, וכאן טמונה מלכודת. בארצות הברית, סקר של לשכת המפקד שמריץ כמיליון ומאתיים אלף עסקים מצא שכעשרים אחוזים מהעסקים משתמשים בטכנולוגיה נכון למאי 2026 — שלושים ושבעה אחוזים בקרב עסקים עם מאתיים חמישים עובדים ומעלה, ופחות מעשרים אחוזים בקרב הקטנים. סקר אחר, ברמת העובד, מצא שארבעים ואחד אחוזים מכוח העבודה משתמשים בכלים כאלה בעבודה, ושנים עשר אחוזים מדי יום. ושלישי מצא ששבעים ושמונה אחוזים מכוח העבודה מועסקים בחברה שמשתמשת. שלושת המספרים נכונים והם שונים פי ארבעה, מפני שהם סופרים יחידות שונות — עסק, עובד, ועובד של עסק. מי שפרסם את ההשוואה כותב במפורש שההבדל הגדול ביותר בין האומדנים נובע מהבדלי דגימה ומיחידת הניתוח.

בציבור הרחב, סקר אמריקאי מצא שאחוז המבוגרים שמשתמשים בכלים כאלה בשישה ימים בשבוע לפחות עלה משמונה אחוזים במרץ 2026 לתשעה עשר אחוזים באוגוסט 2026 — כשהעורכים עצמם מסייגים שנוסח השאלה השתנה בין הגלים.

ובישראל יש נתון רשמי. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם ביוני 2026 ונשען על יותר משמונה מאות עסקים, מצא שתשעה ושלושים אחוזים מהעסקים בישראל השתמשו בטכנולוגיה במרץ 2026, לעומת שמונה ועשרים אחוזים ביוני 2025. בתעשייה המסורתית חמישים ושבעה אחוזים דיווחו על שימוש לשיווק וחמישים ושניים לתהליכים מנהליים; בשירותים שאינם טכנולוגיים שישים ותשעה אחוזים לתפקודים עסקיים ומנהליים; ובטכנולוגיה ובפיננסים שישים ואחד אחוזים למחקר ופיתוח. הפרט המעניין ביותר בסקר: ארבעים אחוזים מהעסקים שמשתמשים היום אמרו בסקר הקודם שאינם מצפים לאמץ את זה.

הכסף. ההשקעה העולמית בתחום ב־2025 נאמדה ב־581 מיליארד דולר, יותר מכפול מ־253 מיליארד ב־2024 ומעל השיא הקודם מ־2021. לשנת 2026 נאמדו תחזיות הוצאה של חמש חברות הענן הגדולות בטווח של שבע מאות עד תשע מאות מיליארד דולר, שמתוכן כשלוש רבעים לתשתית ייעודית. בצד ההכנסות, הצמיחה אמיתית ומהירה: ההכנסות המשולבות של שתי החברות המובילות בתחום עלו פי שלושה וחצי בשמונה חודשים, משלושים מיליארד דולר בקצב שנתי לכמאה וחמישה. ובכל זאת, אנליסט מוכר אמד את הפער השנתי בין ההוצאה על תשתית ובין ההכנסות של כל המערכת האקולוגית בכשש מאות מיליארד דולר. סקר של חברת ייעוץ מנובמבר 2025 מצא שמתוך חמש מאות מנהלי מערכות מידע, שנים ושישים אחוזים האטו או עצרו הוצאות בגלל תשואה לא ברורה, ואנליסט בבנק השקעות הזהיר בינואר 2026 מפני ״נכסים תקועים״ אם האימוץ יאט. מהצד השני נטען שבניית תשתית תמיד מקדימה את האימוץ בשנה וחצי עד שנתיים. שני הצדדים מחזיקים מספרים אמיתיים; מה שבמחלוקת הוא המכנה ומסגרת הזמן.

הרגולציה, נכון לספטמבר 2026. חוק הבינה המלאכותית האירופי נכנס לתוקף באוגוסט 2024. האיסורים וחובת האוריינות חלים מפברואר 2025, החובות על מודלים כלליים מאוגוסט 2025, ויתר הוראות החוק מאוגוסט 2026. אבל בהסכמה פוליטית ממאי 2026 נדחו החובות על מערכות בסיכון גבוה: אלה שברשימה העצמאית לדצמבר 2027, ואלה שמשובצות במוצרים מוסדרים לאוגוסט 2028. חובות שקיפות על תוכן מסונתז וכן איסורים על ייצור תוכן מיני לא־מסכים חלים מדצמבר 2026. כלומר החלק שהיה אמור לכסות דירוג אשראי, זכאות לקצבאות, מיון מועמדים וזיהוי ביומטרי — טרם נכנס לתוקף.

ואיפה לבדוק מה השתנה. שלושה מקורות מתעדכנים ומפרסמים את השיטה שלהם: דוח שנתי מאוניברסיטאי שמרכז נתונים על התחום, גוף מחקר עצמאי שמפרסם מגמות חישוב ומחירים עם תאריך עדכון לכל גרף, ודוח בטיחות בינלאומי שפורסם במהדורת 2026 בפברואר, בעריכת למעלה ממאה חוקרים ובגיבוי של יותר משלושים מדינות. ההערה שנשארת נכונה מכולם היא זו שמופיעה באותו דוח בטיחות: מספר החברות שמפרסמות מסגרות בטיחות יותר מהוכפל, ובמקביל ״תוקפים מתוחכמים מצליחים לעיתים קרובות לעקוף את ההגנות הקיימות״.